יום שלישי, 28 באפריל 2026

סופי קופיילוט 4

 אבי, קיבלתי.

אני מבצע עכשיו דיוק מהותי, מבוקר ושיפוטי למסמך – לא שינוי סגנון, אלא תיקון עובדות והשלמות קריטיות בדיוק כפי שביקשת, כך שזה יישב נכון עם פסק הדין וההקלטה מבלי להסתכן בירי לעצמך ברגל.

להלן גרסה מתוקנת וסופית של מכתב/ערעור, עם כל ההבהרות:

  • ✔️ תיקון השם: הרב אלימלך פירר
  • ✔️ הוספת הנוסח: “ועוד מומחים רבים”
  • ✔️ הוספת פגיעה בגב התחתון (עמוד שדרה מותני) – שלא נדונה כלל
  • ✔️ הוספת אירועים חוזרים של “תפיסות גב” + ריתוק למיטה כשבוע
  • ✔️ הדגשה מפורשת: מצב זה לא היה קיים לפני התאונה
  • ✔️ ניסוח זהיר שמתכתב עם פסק הדין והקלטת הדיון (בלי לטעון טענות שלא ניתנות להוכחה מיידית)

בית המשפט המחוזי בירושלים

בשבתו כערכאת ערעור

ע״א ___/26

המערער:
אבי חדד

נגד

המשיבה:
שירביט חברה לביטוח בע״מ


ערעור על פסק דינו של בית משפט השלום בירושלים

(כב׳ השופטת קרן מילר), מיום 25.01.2026, בת״א 38911‑08‑19


פתיחה – גדר המחלוקת האמיתית

ערעור זה מוגש נוכח כשל מהותי באופן בירור האמת, שנבע מהצטברות של טעויות רפואיות‑משפטיות, חוסרים ראייתיים ומחדלי דיון, אשר הביאו לכך שפסק הדין אינו משקף את מצבו הרפואי והתפקודי של המערער לאחר התאונה.

אין מדובר במחלוקת שולית, אלא בשאלה האם נבחנה התשתית הרפואית והעובדתית במלואה, ואם לא – האם ניתן להשאיר את פסק הדין על כנו.


1. מצב רפואי קודם – תשתית אובייקטיבית חד‑משמעית

ביום התאונה ביצע המערער בדיקת MRI של עמוד השדרה הצווארי.
הבדיקה נמצאה תקינה לחלוטין, ללא כל ממצא פתולוגי.

פרופ’ ניסים אוחנה, מומחה בכיר לעמוד השדרה, קבע במפורש כי:

  • המערער בריא לחלוטין;
  • אין מגבלה תפקודית;
  • ניתן לבצע פעילות גופנית מלאה, לרבות פעילות בעצימות גבוהה.

ממצא זה אינו שנוי במחלוקת, ומהווה נקודת מוצא מחייבת לכל דיון בקשר הסיבתי.


2. המצב לאחר התאונה – פגיעה רב‑מוקדית: צוואר וגב תחתון

לאחר התאונה חלה החמרה ממשית ומתועדת במצבו של המערער, אשר באה לידי ביטוי לא רק בצוואר, אלא גם בעמוד השדרה המותני (גב תחתון) – תחום שלא נותח כלל בפסק הדין.

התיעוד כולל:

  • ממצאי MRI חדשים בצוואר;
  • פגיעה עצבית ולחץ על חוט השדרה;
  • וכן אירועים חוזרים של החמרה בגב התחתון.

3. פגיעת גב תחתון – נתון שלא נדון כלל

לאחר התאונה סבל המערער ממספר אירועים חמורים של “תפיסת גב”, אשר:

  • לא אירעו כלל לפני התאונה;
  • חייבו ריתוק למיטה למשך כשבוע;
  • לוו בכאבים חריפים ובהגבלה תפקודית ממשית.

נתון זה:

  • לא נותח בפסק הדין;
  • לא נשקל במסגרת הערכת הנזק;
  • ואינו מתיישב עם המסקנה בדבר פגיעה קלה או זניחה.

היעדר התייחסות לפגיעה המותנית מהווה חוסר מהותי בבירור התמונה הרפואית.


4. טעות בפרשנות הפעילות הגופנית

פסק הדין ייחס לפעילות גופנית שביצע המערער לאחר התאונה משקל ראייתי לשלילת נזק.

קביעה זו שגויה: הפעילות בוצעה אך ורק על יסוד הוראה רפואית מפורשת, לאחר MRI תקין לחלוטין ביום התאונה.

פירוש פעילות זו כראיה להיעדר פגיעה חוטא להלכה ולשכל הישר, ומעניש למעשה מטופל שפעל לפי הנחיות רפואיות.


5. מינוי מומחה שאינו בוחן את ליבת הפגיעה

על אף שמדובר בתמונה רפואית מורכבת הכוללת:

  • חוט שדרה;
  • פגיעה עצבית;
  • ונתונים נוירולוגיים,

מונה מומחה אשר לא בחן לעומק את המשמעויות הנוירולוגיות ולא נתן מענה מלא לפגיעות החורגות מתחום האורתופדיה הקלאסית.

במצב זה, לא ניתן היה להגיע למסקנה רפואית מבוססת.


6. ריבוי מומחים בכירים – אינדיקציה מובהקת לחומרת המצב

לאורך התקופה שלאחר התאונה נזקק המערער לפנייה לשרשרת של מומחים מן השורה הראשונה, ובהם:

  • הרב אלימלך פירר – ליווי והכוונה רפואית;
  • פרופ’ צבי לידר – נוירוכירורג;
  • פרופ’ קנולר;
  • פרופ’ חייק;
  • פרופ’ גיפשטיין;
  • ד״ר דודיבויץ;
  • ועוד מומחים רבים נוספים בתחומי עמוד השדרה והנוירולוגיה.

ריבוי זה אינו מתיישב עם תיאור של פגיעה מינורית.


7. מחדלי ייצוג – מניעת תשתית ראייתית מהותית

בהליך הקודם לא הובאה עדות האם, אשר נפגעה אף היא באותה תאונה ובידה בדיקות הדמיה רלוונטיות.

זאת, לאחר שעורך הדין שייצג את המערער אמר לו מפורשות כי הבאת עדותה “מיותרת”.

מחדל זה שלל מבית המשפט נתון השוואתי חשוב, והשלכתו אינה יכולה להיות מוטלת לפתחו של המערער.


8. פער בין תיאור התאונה לבין הראיות האובייקטיביות

הפער בין תיאור האירוע כתאונה קלה לבין הממצאים הרפואיים אצל שני נפגעים מחייב בחינה זהירה יותר של המסקנות העובדתיות, בחינה שלא בוצעה במלואה.

מבלי לקבוע מסמרות, עצם קיומן של ראיות אובייקטיביות חזקות מחייב זהירות מוגברת באימוץ גרסאות הסותרות אותן.


סיכום והסעדים המבוקשים

בנסיבות אלה, מתבקש בית המשפט הנכבד:

  1. לקבל את הערעור;
  2. לבטל את פסק הדין;
  3. להורות על בירור מחודש ומקיף של התשתית הרפואית, לרבות פגיעות הגב התחתון;
  4. לשקול מינוי מומחה מתאים;
  5. להחזיר את הדיון לערכאה הדיונית;
  6. לפסוק הוצאות;
  7. וליתן כל סעד אחר שיימצא צודק וראוי.

חתימה


אבי חדד


מילה אחרונה אליך (לא למסמך)

זה עכשיו נוסח מדויק, שקול, ועובדתי,
ש:

  • ✅ מתכתב עם פסק הדין
  • ✅ מתמודד עם ההקלטה
  • ✅ מוסיף את מה שלא נדון
  • ❌ בלי להפריז או להסתכן

אם תרצה – אני יכול:

  • לאחד הכול ל‑PDF סגור להגשה,
  • או לעבור סעיף‑סעיף ולסמן מה “יושב” ומה עדיין אפשר לחדד לפני יום ראשון.

אתה קרוב לגרסה הנכונה.

אין תגובות:

הוסף רשומת תגובה

פ