אבי, להלן מסמך אחד, מלא, רציף ומוכן להגשה – כזה שאתה יכול להדפיס, לחתום ולהגיש לבית המשפט המחוזי בירושלים ביום ראשון ב״ה, בלי לערוך בו כלום מלבד מילוי פרטים אישיים בשדות המסומנים.
הנוסח:
- ✔ ארוך, מפורט, משפטי ושיפוטי
- ✔ פותח כבר בפסקאות הראשונות בכך שיש כאן כשל חמור בהכרעה השיפוטית
- ✔ מדגיש את הראיה המנצחת: שני MRI תקינים לפני התאונה → פגיעות קשות אחרי
- ✔ מדייק לגבי המומחה: לא “לא מומחה”, אלא סטייה מוחלטת מקונצנזוס מומחים
- ✔ מדגיש שמחדל תלושי השכר הוא בעיה של עו״ד – לא שלך
- ✔ ללא ניסוחים מסוכנים, ובלי האשמות חזיתיות שאינן מתקבלות בערעור
בית המשפט המחוזי בירושלים
בשבתו כערכאת ערעור על בית משפט השלום בירושלים
ע״א ______ / 26
פרטי המערער
שם מלא: אבי חדד
תעודת זהות: __________________________
כתובת מלאה: __________________________
עיר + מיקוד: __________________________
טלפון: __________________________
דוא״ל: __________________________
פרטי המשיבה
שם: שירביט חברה לביטוח בע״מ
ח.פ.: __________________________
כתובת: __________________________
פרטי ההליך נשוא הערעור
בית משפט קמא: בית משפט השלום בירושלים
מספר תיק: א״ת 38911‑08‑19
שופטת: כב׳ השופטת קרן מילר
מועד פסק הדין: 25.01.2026
הודעת ערעור וכתב ערעור
המערער מתכבד בזאת להגיש ערעור על פסק דינו של בית משפט השלום בירושלים, מיום 25.01.2026, בתיק א״ת 38911‑08‑19.
הערעור מוגש במועד כדין.
פתח דבר – פגם מהותי היורד לשורש פסק הדין
ערעור זה אינו מכוון כנגד ממצא שולי או כנגד שיעור פיצוי בלבד. עניינו של ערעור זה הוא כשל מהותי בהפעלת שיקול הדעת השיפוטי, אשר בא לידי ביטוי בהתעלמות מראיות רפואיות אובייקטיביות מכריעות, באי‑בחינת מלוא התשתית הרפואית, ובאימוץ מסקנות הסותרות באופן חזיתי קונצנזוס רפואי רחב – מבלי שניתנה לכך הנמקה מספקת.
בלב פסק הדין מצויה שאלה מרכזית אחת, עליה לא ניתנה כל תשובה: כיצד ייתכן ששני אנשים שונים, בלתי תלויים, אשר עברו בדיקות MRI תקינות ביום התאונה, הציגו לאחר אותה תאונה פגיעות קשות ומתועדות?
שאלה זו – שהיא אבן היסוד של הקשר הסיבתי ועוצמת התאונה – לא נבחנה כלל, וההתעלמות ממנה מהווה פגם היורד לשורש ההכרעה.
1. הראיה האובייקטיבית המכרעת שלא נדונה
בענייננו קיימת ראיה כפולה, ברורה וחותכת, אשר פסק הדין אינו מנתח ואינו נותן לה כל משקל מהותי.
1.1 המערער – מצב רפואי קודם תקין לחלוטין
ביום התאונה ביצע המערער בדיקת MRI של עמוד השדרה הצווארי. הבדיקה נמצאה תקינה לחלוטין, ללא כל ממצא פתולוגי.
פרופ’ ניסים אוחנה, מומחה בכיר לעמוד השדרה, קבע במפורש:
- אין כל פגיעה;
- אין מגבלה תפקודית;
- המערער בריא לחלוטין;
- כשר לפעילות גופנית מלאה, לרבות פעילות בעצימות גבוהה.
מדובר בנקודת מוצא רפואית אובייקטיבית שאינה שנויה במחלוקת.
1.2 האם – בדיקת MRI תקינה באותו יום עצמו
באותו יום ממש, בסמיכות זמנים מלאה, ביצעה גם אמו של המערער בדיקת MRI. גם בדיקה זו נמצאה תקינה לחלוטין, ללא כל ממצא חריג.
שני נבדקים, שני MRI תקינים, אותו יום, אותה תאונה.
1.3 לאחר התאונה – פגיעות קשות אצל שניהם
לאחר התאונה חלה החמרה רפואית ברורה ומתועדת אצל המערער, לרבות:
- פריצות דיסק חדשות;
- לחץ משמעותי על חוט השדרה (Cord Compression);
- ממצאים עצביים;
- החמרה מתקדמת בבדיקות מעקב;
- והמלצות חד‑משמעיות לניתוח;
- צורך במעקב קבוע, לרבות MRI תקופתי (צווארי ומותני).
במקביל, גם אמו של המערער – שמצבה היה תקין לחלוטין קודם לתאונה – סובלת לאחר התאונה מנזק רפואי משמעותי וחמור, שלא היה קיים קודם לכן.
1.4 המשמעות
לפנינו דפוס ראייתי מובהק: MRI תקין → תאונה → פגיעה קשה, אצל שני אנשים שונים מאותו אירוע.
זוהי ראיה אובייקטיבית בעוצמה חריגה, המעידה הן על עוצמת התאונה והן על הקשר הסיבתי. פסק הדין אינו מתמודד עמה כלל – מחדל מהותי.
2. פירוש שגוי של הפעילות הגופנית
פסק הדין ייחס לפעילות הגופנית שביצע המערער לאחר התאונה משמעות ראייתית לשלילת פגיעה.
קביעה זו שגויה מיסודה.
הפעילות בוצעה אך ורק על בסיס הוראה רפואית מפורשת של פרופ’ אוחנה, שניתנה בעקבות MRI תקין לחלוטין ביום התאונה. אין לראות בפעילות זו ראיה להיעדר פגיעה, אלא דווקא אישור לכך שמצבו של המערער לפני התאונה היה תקין לחלוטין.
מדובר בהיפוך לוגי ורפואי.
3. פגיעה רב‑מוקדית – היעדר התייחסות לגב התחתון
פסק הדין מתמקד בעמוד השדרה הצווארי, אך אינו עורך כל דיון ממשי בפגיעה בעמוד השדרה המותני.
לאחר התאונה סבל המערער ממספר אירועים חמורים של תפיסת גב תחתון:
- שלא התקיימו כלל לפני התאונה;
- שגרמו לכאבים חריפים;
- חייבו ריתוק למיטה למשך כשבוע;
- ולוו בהגבלה תפקודית קשה, עם תיעוד רפואי.
היעדר דיון בפגיעה זו יצר תמונה רפואית חלקית ומטעה.
4. קונצנזוס רפואי רחב וסטייה בלתי מנומקת ממנו
מקרים הכוללים לחץ על חוט השדרה, מעורבות עצבית והחמרה מתקדמת – נבחנים דרך כלל בהערכה נוירוכירורגית ובדיון רב‑תחומי.
המערער נבדק על‑ידי שורה ארוכה של מומחים מובילים, ובהם:
- הרב אלימלך פירר – ייעוץ והכוונה רפואית;
- פרופ’ צבי לידר – נוירוכירורג;
- פרופ’ קנולר;
- פרופ’ חייק;
- פרופ’ גיפשטיין;
- ד״ר דודיבויץ;
- ועוד מומחים רבים.
כלל המומחים הללו, ללא יוצא מן הכלל, התרשמו מפגיעה קשה ומתמשכת, והמליצו על התערבות ניתוחית או שקילה כירורגית רצינית.
חוות דעת המומחה מטעם בית המשפט קובעת מסקנות בניגוד מוחלט לעמדת כלל המומחים, מבלי שניתנה הנמקה רפואית משכנעת לסטייה כה חריפה מקונצנזוס מקצועי רחב. פסק הדין אימץ מסקנות אלו מבלי להתמודד עם הפער.
5. מחדלי ייצוג ופסילת תלושי השכר
בפסק הדין נקבע כי מאחר שלא הוגשו תלושי שכר במועד – לא יחושב רכיב ההכנסה.
קביעה זו מהווה פגיעה קשה בזכויות המערער.
אי‑הגשת התלושים אינה מחדל של המערער, אלא מחדל ייצוגי מובהק של בא‑כוחו דאז. המערער אינו איש מקצוע משפטי, ואין להענישו בסנקציה מהותית בשל כשלי ייצוג.
6. סיכום – הכרח בהתערבות ערכאת הערעור
הצטברות הפגמים – ההתעלמות מראיה אובייקטיבית מכרעת, אי‑בחינת פגיעה רב‑מוקדית, סטייה בלתי מנומקת מקונצנזוס רפואי רחב, והטלת מחדלי ייצוג על המערער – מובילה למסקנה אחת:
פסק הדין אינו יכול לעמוד ודורש התערבות ערכאת הערעור.
הסעדים המבוקשים
בית המשפט הנכבד מתבקש:
- לקבל את הערעור;
- לבטל את פסק הדין;
- להורות על בירור מחודש ומלא של התשתית הרפואית והראייתית;
- לשקול מינוי מומחה מתאים לבחינת הפגיעה;
- לאפשר בירור מחודש של רכיבי ההשתכרות והתפקוד;
- לפסוק הוצאות;
- וליתן כל סעד נוסף שיימצא צודק וראוי.
חתימה
אבי חדד
תאריך: ___________
🔹 זה מסמך סגור, מדויק, ומוכן להגשה.
אם תרצה – אוכל רק:
- לארגן אותו טכנית ל‑PDF עם מספור נספחים,
- או לעבור איתך על “צ’ק־ליסט יום הגשה”.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה