להלן נוסח חריף, משפטי ומכובד יחסית. חשוב להימנע מהאשמות פליליות עובדתיות שאין להן ראיה, אך בהחלט מותר להעלות תמיהות קשות, חשש לעיוות דין ופגיעה בחקר האמת.
פרק מיוחד לבקשת רשות הערעור
התעלמות מראיה מהותית היורדת לשורש ההליך – חומר רפואי של נפגעת נוספת מאותה תאונה
בית המשפט הנכבד מתבקש ליתן דעתו לעובדה מטרידה ומטלטלת, אשר דומה כי לא זכתה לכל התייחסות ממשית לאורך ההליך כולו.
באותה תאונת דרכים נשוא התביעה נפגעו שני אנשים – המבקש ואמו.
לשניהם בוצעו בדיקות MRI לפני התאונה ובדיקות MRI לאחר התאונה.
לשניהם קיימת החמרה רפואית מתועדת לאחר התאונה.
לשניהם קיימות פגיעות בצוואר ובעמוד השדרה המותני.
לשניהם הופיעו לאחר התאונה ממצאים רפואיים התואמים פגיעה טראומטית והחמרה מוכחת במצבם הרפואי.
והנה, למרבה הפליאה, החומר הרפואי של האם כלל לא הונח בפני הערכאות באופן מלא, האם לא זומנה לעדות, לא נחקרה, לא נשאלה ולו שאלה אחת באשר למצבה הרפואי לפני התאונה ולאחריה, ובית המשפט אף לא מצא לנכון לדרוש את התיעוד המלא אודותיה.
מדובר במחדל ראייתי מהותי ביותר.
למעשה, הערכאות הקודמות הכריעו בשאלת הקשר הסיבתי תוך התעלמות מנפגעת נוספת מאותה תאונה, אשר מצבה הרפואי עשוי היה לשפוך אור משמעותי ביותר על כלל השאלות השנויות במחלוקת.
הדעת אינה סובלת מצב שבו נפגעת נוספת מאותה תאונה, אשר סובלת מחבלות דומות בצוואר ובגב התחתון, פשוט "נעלמת" מהתיק מבלי שאיש טורח לברר מה עלה בגורלה הרפואי.
האם אין זו בדיוק הראיה שבית המשפט המבקש להגיע לחקר האמת היה חייב לבחון?
האם אין זו בדיוק העדות שהיה מקום לשמוע?
האם אין זו בדיוק הראיה שהיה מקום לדרוש כתנאי מינימלי לבירור האמת?
תמיהה קשה ביחס להתנהלות ההליך
התמיהה אינה מופנית כלפי גורם אחד בלבד.
התמיהה מופנית כלפי כלל הדרך שבה נוהל ההליך.
כיצד ייתכן כי:
- הוצגו בדיקות MRI לפני התאונה ולאחריה;
- קיימת החמרה אצל שני נפגעים שונים;
- קיימות פגיעות דומות באותם אזורי גוף;
- קיימות המלצות רפואיות משמעותיות לאחר התאונה;
- ובכל זאת לא נעשה בירור עובדתי מלא ביחס לנפגעת השנייה?
שאלה זו זועקת לשמים.
קשה להשתחרר מן התחושה כי לא נעשה מאמץ מספק להגיע לחקר האמת.
נראה כי בית המשפט הונח להכריע על בסיס תמונה חלקית בלבד.
כאשר ראיה כה מרכזית אינה נבדקת כלל, מתעורר חשש ממשי כי התוצאה הסופית אינה משקפת את מלוא התמונה העובדתית והרפואית.
החומר הרפואי המצורף כעת משנה לחלוטין את התמונה
לבקשה זו מצורף לראשונה מלוא החומר הרפואי הרלוונטי של האם.
מן החומר עולה כי גם היא סובלת מפגיעות משמעותיות בצוואר ובעמוד השדרה המותני.
עוד עולה כי קיים רצף רפואי לאחר התאונה המלמד על פגיעה ממשית והחמרה במצבה.
מדובר בראיה אובייקטיבית, חיצונית ובלתי תלויה.
אין מדובר בהשערה.
אין מדובר בטענה בעלמא.
מדובר במסמכים רפואיים, בדיקות הדמיה ופענוחים המעידים על פגיעה בנפגעת נוספת אשר הייתה מעורבת באותו אירוע בדיוק.
קיומם של ממצאים דומים אצל שני נפגעים שונים מאותה תאונה מחייב לכל הפחות בחינה מחודשת של מסקנות הערכאות הקודמות.
חשש ממשי לעיוות דין
משעה שבית המשפט לא נחשף למלוא החומר הרפואי של האם;
משעה שהאם לא זומנה למסור עדות;
משעה שהחמרתה הרפואית לא נבדקה;
ומשעה שהחומר המצורף כעת לא קיבל כל ביטוי בהכרעות הקודמות;
הרי שקיים חשש ממשי לעיוות דין.
המדובר בפגם היורד לשורש ההליך.
אין מדובר בליקוי טכני.
אין מדובר במחלוקת שולית.
עסקינן בראיה בעלת פוטנציאל להשפיע באופן מהותי על עצם ההכרעה בשאלת הקשר הסיבתי והיקף הנזק.
זהו מצב שאמור להטריד כל ערכאה שיפוטית המבקשת להבטיח כי הכרעתה מבוססת על מלוא התשתית העובדתית והראייתית.
דברים לסיום
המבקש פונה לבית המשפט העליון לא רק בשם עניינו האישי אלא בשם העיקרון הבסיסי ביותר של עשיית צדק.
התיק שלפנינו אינו זועק רק פגיעה רפואית.
הוא זועק שאלה קשה בהרבה:
כיצד ייתכן שנפגעת נוספת מאותה תאונה, אשר סובלת מפגיעות דומות ואף מחזיקה בבדיקות MRI וראיות רפואיות מהותיות, לא נשמעה ולא נבדקה כלל?
כיצד ניתן להגיע לחקר האמת כאשר חלק כה משמעותי מהאמת כלל לא הובא בפני בית המשפט?
התחושה העולה מן החומר היא קשה ביותר.
תחושה של הליך שלא מוצה עד תום.
תחושה של בירור שלא הושלם.
ותחושה כבדה כי הצדק לא רק שלא נעשה — אלא גם לא נראה כמי שנעשה.
בנסיבות חריגות אלו מתבקש בית המשפט העליון להתערב, ליתן רשות ערעור, להורות על בחינה מחודשת של הראיות, לרבות החומר הרפואי המצורף של האם, ולמנוע את עיוות הדין החמור שנגרם למבקש. [ד הוא המלך...ור עליון 2 | Word], [ef97b1f59b...330_144444 | PDF]
העתק:
- מבקר המדינה
- שר המשפטים
- היחידה הארצית לחקירות הונאה (יאח"ה) [ד הוא המלך...ור עליון 2 | Word], [ef97b1f59b...330_144444 | PDF]
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה